היי טק 

בשבוע שעבר הלכה לי הטלוויזיה. ידעתי שזה יקרה פעם, אך בכל זאת זה בא בהפתעה. ראינו תמונה על המסך, אבל חיים יבין נראה בה קצת  שונה, הרבה יותר רזה, יותר עצבני ואפילו לא חבש כובע בשלג. בסך הכול, התרגלתי לקופסה הזו, ובמשך שמונה-עשרה שנים ישבתי מולה במשך אלפי שעות עצובות ושמחות. לצערי, לא יכולתי לתקן אותה, כי בכל המעבדות אמרו לי שכבר אין חלקי חילוף לזקנה שלי. וכך, מחוסר ברירה, הלכתי לקנות טלוויזיה חדשה.

אלא שאז התבררה לי העובדה הקשה, שאני מנותק לחלוטין מהקדמה הטכנולוגית. המוכרים בחנות ניסו לשכנע אותי במילים שאני לא מבין: היפרבנד, מסך נוזלי, גבישי אל.אל.פי עם רזולוציה איי.סי.פי, בעל סי.די.רום מוגדל. בסך הכול באתי לקנות טלוויזיה, לא את הדיסקברי.

חשבתי שכדי לחבר ולכוון טלוויזיה כזאת ישלחו אלי צוות מדענים, אבל במקומם הגיע טכנאי בודד, לחוץ בזמן, ושאל אותי אם יש לי ילד בבית. לנוכח תשובתי החיובית, הוא פרץ אליו לחדר, הם החליפו ביניהם מספר מילים בסינית, ואז הוא נעלם במהירות. בני גמר לנצח את הרעים במחשב ואחר כך, כבדרך אגב, פתח את קופסת הקרטון הגדולה, הוציא את ספר ההדרכה וקרא בו ברפרוף. עמדתי ליד בני, נפעם ומשתאה נוכח שליטתו המוחלטת בהיי-טק. תוך חצי שעה הוא חיבר אותי להודו, ללוקסמבורג, לאן.בי.סי, ואפילו לטלטקסט של הסי.אן.אן.

אותה השפלה נאלצתי לעבור גם כשקניתי את הסלקום שלי. המוכר לא רצה לבזבז עלי זמן, ורק ציין שאם בני גמר גן חובה, הוא יוכל להרכיב את המכשיר ולהסביר לי הכול.

אני מקנא בחייזרים הקטנים האלו שיכולים לתכנת את הווידיאו, הקומפקט דיסק, המזגן, ובעזרת המחשב הם מתכתבים ומדברים עם ישויות בגלקסיות אחרות. אני מתקשה אפילו בתכנות מכונת הכביסה, ובגלל זה כל הסוודרים שלי הם עם שרוול קצר, ולטענת השכנים, החצאיות של אשתי נועזות מדי. במיקרוגל טורבו הכי משוכלל שקיים אני יודע רק להפשיר פיתות. את שלישיית גשר הירקון כנראה לא אשמע יותר, כי היה לי קשה להכניס את התקליט השחור הגדול לקומפקט הקטן. לכן חילקתי את אוסף התקליטים שלי בין גני הילדים באזור שישמשו כקישוט וכחומר גלם לשיעורי מלאכה.

לפיכך, אני נמצא בדילמה קשה. האם עלי להקדיש זמן יקר וכסף רב כדי לקחת קורסים שבהם אלמד לשלוט במחשב, או שמא עלי לחכות לעשור הבא, שבו המחשבים ממילא ישלטו בנו. הרי בעוד כעשר שנים לא אצטרך להקליד לגולם גדול נטול רגשות ושיקול דעת, אלא אציית להוראותיו הטלפתיות של מחשב-על קטן שיושתל בגופי. ליום הנישואים שלנו לא תהיה לי בעיה בבחירת מתנה לאשתי, מכיוון שהג'וק שלי יתקשר לג'וק שלה, הם יתאמו עמדות וינחו אותנו לאיפה להגיע ועם איזו מתנה. קרוב לוודא שבסוף הערב אקח את אשתי הביתה, אביא אותה בזרועותיי לחדר הכיף, אשכיב אותה על הספה, אעמעם את האורות, אחלוץ את נעליה, אפרום לה כמה כפתורים בחולצה, ואז אשים לה על הראש קסדה של מציאות מדומה. בסרט שיתוכנת במיוחד עבורה,  תראה את עצמה  יושבת בחיכו של ריצרד גיר על מרפסת צימר בטוסקנה ואילו בקסדה שאשים על ראשי  אראה סרט בו אני דוהר על גבו של סוס לתוך בנק המזרחי לעבר האשנב של אליעזר הפקיד שלא אישר לי משיכת יתר.